אליאסי שיווק בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

החלטה (בקשה מס' 6 ו-12)

1.מונחת בפני בקשה של המבקשת/התובעת בתיק לעיין בדוחות החקירה המלאים על ממצאיהם, צירופותיהם ונספחיהם, המצויים בידי המשיבה/הנתבעת.

2.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון וזאת לאור העובדה, כי המטרה העיקרית והדומיננטית להכנתם הייתה הכנה לקראת משפט צפוי והדוחות הוכנו לצורך המשפט.

3.בנוסף, טענה הנתבעת, כי במידה ותחליט כן לעשות שימוש בחומר החקירה, יש לדחות העיון בחומר החקירה שבידה עד לאחר גמר פרשת התביעה וזאת, לשם מניעת שיבוש הליכי משפט וסיוע בחשיפת האמת.

4.מדובר למעשה בטענות סותרות. הדין הכיר בחיסיון לשם הגנה על אינטרסים חשובים באופן מובהק לציבור כמו הגנה של מטופל מפני חשיפת דברים שהוא מוסר לרופא, בטחון המדינה וגם הגנה של לקוח המוסר פרטים לעיתים מפלילים לעורך דינו. במקרים אלה, המחוקק מצא, שהאינטרס שלא לגלות את המידע עולה על האינטרס שבגילוי. במקרה שצד רוצה בחשיפת המידע, יש דרך לכך והדין מאפשר גילוי במקרים מיוחדים. אין לכך כל קשר להסתרת חומר חקירה בהתאם להילכת סויסה. חומר כזה נשאר חסוי לתקופה מוגבלת עד אשר הרלבנטיות של הסתרתו פגה. בדרך כלל הרלבנטיות פגה לאחר שהתובע או הצד שלגביו בוצעה החקירה, נחקר נגדית. בכל מקרה, צד לא יכול לטעון לחיסיון ביחד עם עיכוב הגילוי וצד לא יכול להחליט על דעת עצמו, להסתיר חומר שחל לגביו חיסיון, עד אשר יחליט כי הוא חפץ לגלות את החומר.

5.לאור הסתירה, ביקשתי הבהרה, האם המשיבה בוחרת בטענת חיסיון או בטענת עיכוב על פי הילכת סויסה.

6.המשיבה הגיבה, כי היא מבקשת לעכב את גילוי חומר החקירה שבידה עד לאחר גמר פרשת התביעה.

7.בהתאם לבקשתי, הובא חומר החקירה לעיוני ללשכה. חומר זה כלל דוח חקירה של מוקד חקירות, שני צילומים, חקירת בת אל אליאסי, דודו שהרבני, שי אליאסי וכן יפוי כוח שנמסר לעיון בתיק החקירה וכן דוח של מערכות בטחון ותקשורת.

8.לאחר שעיינתי בחומר החקירה שאותו מבקשת המשיבה שלא לחשוף עד לסיום פרשת התביעה, הגעתי למסקנה, כי אין עילה לעכב חשיפת המסמכים עד לסיום פרשת התביעה.

ואלה הנימוקים להחלטתי:

א.לא מצאתי שום נתון במסמכים שחשיפתו תביא לעיוות דין ותמנע חשיפת האמת. יתכן והמשיבה מוצאת בחומר נתונים ועובדות שלגביהם היא מבקשת לבצע חקירה נגדית, אולם לא נראה לי על פניו שחשיפת החומר תשים לאל חקירה נגדית .

ב.בחנתי את המסמכים בהתאם לטענות העולות מכתבי הטענות ולא נראה לי שיש איזה דבר מרעיש באותם מסמכים, שגילויו יסכל את חקר האמת בתיק זה.

ג.הכלל שלאורו יש ללכת הינו "משחק בקלפים פתוחים". בהתאם לכלל זה, צד אמור לגלות לצד השני לא רק מסמכים שהם לטובת הצד המגלה, אלא גם מסמכים הפועלים לרעתו. זה משפט הוגן.

ד.במקרה הנוכחי, הגעתי למסקנה חד משמעית, כי אין כל סיבה ואין כל הצדקה שלא לחשוף את חומר החקירה (למען הסר ספק, אין החלטתי זו נוגעת לאותם המסמכים לגביהם נתתי החלטה ואשר לגביהם מצוי הליך בערעור בבית המשפט העליון).

9.לאור האמור לעיל ולאור העובדה, שאין בחומר החקירה כל מסמכים חשבונאיים וכל החקירה נסבה רק לגבי עובדת הפריצה, אני מקבל את הבקשה ומורה למשיבה לגלות את המסמכים באופן מידי.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ד, 17 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: